פרטי פסק הדין: חדל"פ 16807-02-22 | בית משפט השלום בבאר שבע | 14.3.2024
האם התנהלות חסרת תום לב של יחיד, ביצירת חובות במרמה טרם תחילת הליך חדלות פירעון והן באי-שיתוף פעולה במסגרת ההליך עצמו, מצדיקה את ביטול הליך.
רקע עובדתי:
היחיד פתח הליך חדלות פירעון בגין חובות של כ - 822,142 ₪, רובן לבנק דיסקונט. מרבית החוב לבנק דיסקונט נוצר לאחר שהיחיד משך כספים שהפקיד הבנק בטעות לחשבונו ולא החזירם.
הנאמנת הגישה בקשה לביטול הליכים מספר חודשים בטענה כי היחיד יצר את החובות לבנק במרמה, ואינו משתף פעולה עם דרישותיה למידע במסגרת ההליך.
.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קיבל את הבקשה וביטל את הליך חדלות הפירעון, ובין היתר קבע:
"מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה שהחוב לבנק דיסקונט הוא חוב שנוצר במרמה. היחיד קיבל לחשבונו סכום של 1,000,000 ₪, שלא ציפה לקבלו, ולמרות זאת החליט להשתמש בו ולא להחזירו.היחיד הציג שתי גרסאות שונות בעניין זה, ואת שתיהן אין לקבל. בנוגע לאפשרות שמדובר בפיצוי נזיקי שהתובע היה זכאי לו, לשיטת התובע עצמו ידע שסכום פסק הדין הוא 185,000 ₪, ולא כפי שהועבר. לפיכך, אם סבר היחיד שחברת הביטוח שגתה והעבירה לו סכום גבוה משהוא זכאי לו, לא ברור מדוע בחר להשתמש בכספים אלו, ולמצער בסכום העולה על 185,000 ₪, כאשר על פניו ידע שהוא אינו זכאי לו ושיהיה עליו להשיבו. אשר לטענה החלופית שדובר בכספי פיס, מדובר באפשרות תמוהה ביותר. האמנם סבר היחיד שסכום כה גבוה יועבר לחשבונו מבלי שיקבל כל הודעה בעניין זה תחילה?! בנוסף, היה באפשרותו של היחיד לברר עניין זה בשיחת טלפון קצרה, אך הוא נמנע מלעשות זאת. לבד מכך, עצם העלאת שתי טענות עובדתיות חלופיות מקהה מאוד את היכולת לקבל כל אחת מהן.
בנוסף, הקושי המרכזי, לפי כל אחת מהגרסאות, היא התנהלות היחיד לאחר קבלת הכספים. היחיד הדגיש בחקירתו לפני הנאמנת: "העיקר שסילקתי את החובות לשוק השחור" (שאלה 34 בנספח 1 לסיכומי הנאמנת). דע עקא, היחיד לא השתמש בכספים לסילוק חובותיו בלבד, אלא ניסה לבצע העברות כספים גם לבני משפחה, שבוטלו על ידי הבנק. ביצוען של העברות אלו מעלה ספק רב לגבי גרסאות היחיד ותומך במידה ניכרת בעמדה שהיחיד אכן היה מודע לכך שמדובר בכספים שאינם שלו, שאותם ניסה להבריח לחשבונות אחרים בטרם תתגלה הטעות."
בנוסף בית המשפט קבע כי "התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך עצמו אף היא מהווה חוסר תום לב ומצדיקה את ביטול ההליך."
יישום הלכות ותקדימים חשובים:
חוב שנוצר במרמה אינו בר הפטר בהליך חדלות פירעון.
ניתן לבטל הליך חדלות פירעון לפי סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון אם הוא לא יסייע למנוע מהיחיד חדלות פירעון.
התנהלות חסרת תום לב של היחיד בהליך ולפניו, מצדיקה ביטול הליך חדלות פירוען.
בית המשפט הורה על מימוש כספי פיצויי נזילים בחברת מבטחים פנסיה לטובת החובות שלו, בהתאם להלכת קרן מקפת ((ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לוי [פורסם בנבו, 2.2.2020]),
נקודות לחשבה:
פסק הדין מחזק את חובת תום הלב של חייבים הן טרם הליך חדלות פירעון והן במהלכו, ומדגיש את סמכות בתי המשפט לבטל הליכים במקרים של התנהלות מכוונת ליצירת חובות במרמה ואי-שקיפות כלפי הממונה והנאמנים.
אבל הרבה מעבר לכך, לעורכי דין המייצגים את הנושים הליך חדלות פירעון יכול וראוי להיות כלי לגביית חובות אפקטיבי במידה ועושים בו שיקול מושכל ונכון. ומצד שני, הליך חדלות פירעון הוא ממש לא הליך טכני של מילוי טפסים, וצריך לחשוב 10 פעמים לפני שנכנסים אליו.
מדובר בהליך המחייב הבנה עמוקה של המטרייה המשפטית, בניית אסטרגיה ולא רק. תכנון לא נכון של ההליך יכול בהחלט להביא לביטולו המהיר, ואף להוציא את החייב עם פחות נכסים מהיום שבו הוא נכנס להליך חדלות פירעון.
*** המידע המופיע במאמר זה הינו למטרות כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך או לפעול על סמך המידע המופיע במאמר זה, ויש לקבל ייעוץ משפטי נפרד ואישי לפני נקיטת כל צעד משפטי או אחר. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מאת עורך דין המוסמך לעסוק בתחום ואין המחבר או המפרסם אחראים או ערבים לתוצאות השימוש במידע המופיע בו.
Comments