"חברות איתור כספים אבודים": התעשייה שגורמת לך לאבד אמון באנושות

אצלי זה הגיע מכיוון הסבתא, ובהמשך מלקוחות שהגיעו למשרד. אצל אחרים זה היה חבר, שכן, הורה. אבל מכל השיחות בשניהלתי בנושא עולה תחושה אחת; מעט דברים גורמים לך לאבד אמון באנושות כמו להתעסק עם חברות "איתור כספים אבודים."

לפי נתוני רשות שוק ההון, בשנת 2024 לבדה נמשכו 4.4 מיליארד שקל מכספי פנסיה לפני גיל פרישה; עלייה של 140% בשבע שנים.

ניתן להניח שלפחות חלק מהמשיכות נעשה בעידוד חברות שפעלו ללא רישיון, של "איתור כספים אבודים". אבל זה רק חלק קטן מהבעיה. חברות איתור כספים אבודים גובות עמלות של 20% ויותר מכל החסכונות בגין שירות שניתן לקבל בחינם.

עו״ד ניקולאי מאינס מכפר סבא, שמכיר את המערכת הפיננסית מבפנים לאחר יותר מעשור של עבודה מול בנקים וחברות אשראי, מסביר למה מדובר באחת התופעות הפסולות ביותר בשוק הישראלי, ומה אפשר לעשות.

במאמר זה נסקור: מה באמת עושות חברות איתור כספים אבודים, למי הן מכוונות, איך הפסיכולוגיה עובדת, כמה מפסידים בפועל, מה עושה הרגולטור, ומה אפשר לעשות אם נפלתם קורבן.

מה באמת עושות חברות איתור כספים אבודים

הבעיה המהותית עם חברות איתור כספים אבודים היא פשוטה: אין להן שום ערך כלכלי אמיתי להציע. כל מה שהן עושות, אתם יכולים לעשות לבד ובחינם, ולכל היותר בהשקעה של שקלים בודדים.

"הר הכסף" הוא אתר ממשלתי חינמי של משרד האוצר ורשות שוק ההון שמאפשר לכל אזרח לאתר חסכונות פנסיוניים, פוליסות ביטוח חיים וחשבונות בנק רדומים תוך דקות ספורות (ראו קישור במקורות).

המסלקה הפנסיונית מספקת תמונת מצב מלאה על כל החסכונות הפנסיוניים, הפעילים והלא פעילים כאחד (ראו קישור במקורות).

"הר הביטוח" מאתר פוליסות ביטוח פעילות ונשכחות.

אז מה בדיוק עושות חברות איתור כספים אבודים? אני מניח שלא יותר ממה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בחינים, ובמילים אחרוות הן נכנסות לאותם אתרים חינמיים, מאתרות את הכספים שלכם, ואז דורשות עמלה שמנה על ה"שירות".

כפי שקבע השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטה על אישור תביעה ייצוגית נגד חברת י.פ פיננסים: "אף אדם בר-דעת לא יסכים לשלם 20% מכלל חסכונותיו עבור שירות זה."

בדיוק בגלל זה אין להן ערך מוסף אמיתי. ובכדי להתפרנס הן חייבות למצוא קהל שלא יודע, שלא מבין, או שחשוף למניפולציות ושיטות מכירה פסולות.

הפסיכולוגיה מאחורי העוקץ, איך גורמים לאנשים לחתום

ראשית, צריך להבין שלפחות ממידע שאני נתקלתי חלק מקורבנות של החברות האלה. הן אוכלוסויות מוחלשות, כגון אנשים מבוגרים, עולים חדשים או כאלה שלא מתמצאים בעולם הפיננסי. אבל זה גם יכול להיות כל אחד מכם, כולל כותב המאמר.

איך אנשים חכמים נופלים לעוקץ של חברות איתור כספים אבודים? התשובה טמונה בטכניקות מניפולציה פסיכולוגית מתוחכמות שמופעלות בצורה שיטתית.

ממה שנתקלנו במשרדנו, ולצערי גם מניסיון אישי משפחתי, הטכניקה הראשונה היא יצירת דחיפות מלאכותית. הודעות SMS ופרסומות ברשתות חברתיות מציגות מצג של "כספים שמחכים לכם" ויוצרות תחושה שצריך לפעול מיד.

הטכניקה השנייה היא סמכות מדומה: חברות משתמשות בשמות שנשמעים רשמיים, מציגות עצמן כגוף שפועל "ברישיון" או "בשיתוף" עם גורמים ממשלתיים, ויוצרות אמון שאין לו בסיס.

הטכניקה השלישית והמעצבנת ביותר (לדעתי) היא ניצול רגעי פגיעות, כגון אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית ומחפשים הלוואה. לאחר שהקורבן מתקשר לבדוק אפשרות לקבל הלוואה הוא מנוטב בצורה כזו או אחרת לשירות איתור כספים אבודים, המוצגת לו כאפשרות למצוא פתרון למצוקה הכספית שלו בלי צורך לקחת הלוואה.

 הנזק האמיתי, כמה מפסידים ממשיכת פנסיה מוקדמת

הנזק הכלכלי מחברות איתור כספים אבודים הוא הרסני, ורוב הלקוחות לא מבינים את מלוא ההשלכות של משיכת פנסיה מוקדמת עד שמאוחר מדי. בואו נעשה חישוב פשוט.

נניח שיש לכם 150,000 שקל בקרן פנסיה. החברה "מאתרת" את הכספים וגובה עמלה של 20%, כלומר 30,000 שקל. מס הכנסה גובה 35% על משיכה מוקדמת, עוד 52,500 שקל. נשאר בידיכם: 67,500 שקל מתוך 150,000. פחות ממחצית.

אבל הנזק לא נעצר כאן. משיכת כספי פנסיה פוגעת בכיסוי הביטוחי: ביטוח חיים, ביטוח נכות, וביטוח אובדן כושר עבודה. פגיעה שהיא בלתי הפיכה. וגרוע מכך: היא פוגעת קשות בפנסיה של אותם אנשים לאחר פרישה.

וצריך להבין: הנזק הוא לא רק אישי. אדם שנשאר בלי פנסיה הופך בסופו של דבר לנטל על הציבור כולו ועל הקופה הציבורית.

ואיפה המשרד שלנו נכנס לתמונה

לצערי, לי ולמשרד שלי יצא להתעסק עם התופעה הזו בזמן האחרון במספר תיקים. בדיוק מה ואיך אנחנו עושים, עדיין לא נוכל לספר, אבל אני מניח שנוכל לעדכן בקרוב, או שתתעדכנו בעצמכם בתקופה הקרובה.

מה שכן חשוב להגיד: אם נתקלתם בחברת איתור כספים אבודים, ההמלצה היא לא להתייאש. פנו לעורך דין שיבחן את זכויותיכם, יוציא הודעת ביטול בשמכם, יפעל מול חברות הפנסיה עצמן, ואף יפנה בשמכם לרשות הגנת הצרכן ולרשות שוק ההון.

וזכרו, תמיד קיימת לכם אפשרות לעשות את זה לבד: אתרו את הכספים שלכם דרך "הר הכסף" (ראו קישור במקורות), זה חינמי ולוקח דקות. לעולם אל תחתמו על ייפוי כוח לגורם שאינכם מכירים. ואם אתם צריכים ייעוץ פנסיוני, פנו רק לבעל רישיון מרשות שוק ההון.

עו״ד ניקולאי מאינס מכפר סבא מטפל בתיקים מסוג זה ומלווה לקוחות שנפגעו מחברות איתור כספים אבודים. אם גם אתם חתמתם על הסכם כזה, או שמישהו מקרוביכם נפל קורבן, פנו לייעוץ משפטי לפני שיהיה מאוחר מדי.

---

משרד עו"ד ניקולאי מאינס –  ליטיגציה • חדלות פירעון • הונאות והברחת נכסים  • ייצוג עובדים בפירוק

📍 כפר סבא | 📞 076-5384751 | 📧 nick@nmlaw.info

שירות בעברית, רוסית ואנגלית

מקורות

1. גלובס/מאקו, "120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה", נובמבר 2025: https://www.mako.co.il/news-money/2025_q4/Article-fdcf0e5a11fba91027.htm

2. "אושרה תביעה ייצוגית נגד חברת י.פ פיננסים שהציעה 'איתור כספים אבודים'", ספטמבר 2025: https://www.themarker.com/markets/2025-09-01/ty-article/.premium/00000199-04d4-dd48-a79b-bdd4f8310000

3. כלכליסט, "עם עמלה אך בלי חמלה: החברה שעודדה בניגוד לחוק משיכה מוקדמת של כספי פנסיה", אוגוסט 2025: https://www.calcalist.co.il/market/article/bjkhnyndgg

4. מאקו, "זהירות: עוקץ חדש מבטיח לכם למצוא 'כספים אבודים'", ינואר 2025: https://www.mako.co.il/finances-news/Article-0cccd1dc5c46491026.htm

5. "הר הכסף", אתר ממשלתי חינמי לאיתור כספים אבודים, משרד האוצר: https://itur.mof.gov.il/

6. המסלקה הפנסיונית, מידע מלא על חסכונות פנסיוניים: https://www.swiftness.co.il/

7. מאקו/N12, "עובדי חברות ביטוח מגויסים לעוקץ משיכת הפנסיה", דצמבר 2025: https://www.mako.co.il/news-money/2025_q4/Article-c0a6831a5a62b91026.htm

8. מאקו/N12, "הסכום העצום שנעלם מחסכונות הפנסיה שלנו, והמחיר", דצמבר 2025: https://www.mako.co.il/news-money/2025_q4/Article-f3bed490a4b6b91027.htm

9. מקור ראשון, "את הכסף האבוד שלכם, לא כדאי לחפש בעזרת מסייעים", יוני 2023: https://www.makorrishon.co.il/opinion/631725/

10. רשות שוק ההון, קבלת מידע על חסכונות פנסיוניים: https://www.gov.il/he/service/pension_savings_search

על הכותב

עו"ד ניקולאי מאינס – יועץ משפטי, קצין ציות ועורך דין המתמחה בהגנה מפני הונאות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון. בעל ניסיון של למעלה מ-10 שנים בייצוג חייבים ונושים. בעברו שימש כיועץ משפטי ומנהל מחלקת ליטיגציה בחברות אשראי חוץ בנקאיות מובילות בישראל.

מאמר דעה: מאמר זה מהווה מאמר דעה של עו״ד ניקולאי מאינס ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פנסיוני או פיננסי. המידע המובא במאמר נכון למועד כתיבתו (פברואר 2026) ועשוי להשתנות. הנתונים מבוססים על מקורות ציבוריים המפורטים לעיל. כל מקרה נבחן לגופו, ואין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבותיכם, פנו לעורך דין.

*** הבהרה משפטית חשובה: המידע המופיע במאמר זה הינו למטרות כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך או לפעול על סמך המידע המופיע במאמר זה, ויש לקבל ייעוץ משפטי נפרד ואישי לפני נקיטת כל צעד משפטי או אחר. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מאת עורך דין המוסמך לעסוק בתחום ואין המחבר או המפרסם אחראים או ערבים לתוצאות השימוש במידע המופיע בו. בנוסף, יתכנו טעויות ואי דיוקים באמור במאמר, לרבות בהפניות או קישורים.

ככל ומצאתם טעות אנו תעדכנו אותנו על מנת שנוכל לבדוק ולעדכן.