תוכן עניינים
1. מי אני, ואיך זה קשור למדריך הזה?
שלום, קוראים לי עו"ד ניקולאי מאינס. אני עורך דין וקצין ציות בהכשרתי. בעבר שימשתי בתפקידים בכירים כיועץ משפטי בחברות מובילות בתחום הפיננסים. ניהלתי מחלקת ליטיגציה.
בשנת 2022 החלטתי שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה, ולחלוק את הידע והניסיון שלי עם חברות ועסקים ע"י מתן שירותיי יעוץ משפטי חברות ועסקים המותאם לצרכים שלהם כיועמ"ש חיצוני.
אז איך בכל זאת זה קשור? אסביר. רופא משפחה ורופא אף אוזן גרון - שניהם רופאים. אבל דרך ההסתכלות, המטרות ודרך פעולה של שניהם שונים אחד מהשנייה.
באופן דומה, יועץ משפטי מגיע עם גישה הוליסטית יותר המתחילה עם הבנה מעמיקה של העסק עצמו, מבצע הערכת סיכונים ובונה תהליכים משפטיים שיעזרו לעסק להשיג את מטרותיו העסקיות.
ובמשפט אחד, משרד עורכי דין פותר בעיות משפטיות - יועמ"ש בונה תהליכים על מנת למנוע את בעיות המשפטיות מראש ולאפשר גם את קידום העסק.
לכן, כשהחלטתי לכתוב את המדריך הזה, בחרתי לעשות זאת באותה דרך שהייתי נוקט בפגישה עם המנכ"ל של החברה. כמובן, עם התאמות מסוימות לקהל הקוראים.
2. התרחיש הנוכחי
אנו נמצאים בשנת 2023. בעקבות המלחמה, המשק ורוב החברות נכנסו למצב של אי ודאות וחלה ירידה בפעילות ובהכנסות. המנכ"ל והדירקטוריון הגיעו למסקנה שיש צורך לצמצם עלויות באמצעות הפחתת עלויות עובדים.
עכשיו עלינו להבין מהן האפשרויות העומדות בפנינו, מהם השיקולים שעלינו לשקול, ומהם האילוצים המשפטיים שיש לקחת בחשבון.
3. תרבות ארגונית, גמישות והשלכות בזמן כשיקול
חשיבותה של התרבות הארגונית
כל פעולה או החלטה שאנחנו נעשה צריכה להיות תואמת לתרבות הארגונית ועקרונות החברה. לכל חברה יש עקרונות, גם אם לא כתובים. במקרה שלנו, נקודת המוצא היא שעובדים איכותיים הם נכס אסטרטגי לחברה.
אנו נעדיף ככל האפשר לשמור על העובדים שלנו, על מנת שיישארו איתנו גם לאחר תום המשבר, כשהפעילות העסקית של החברה תחזור לשגרה.
ננצל את המצב גם כהזדמנות להוכיח לעובדינו את הערך שאנו רואים בהם ובשימור כוח האדם שלנו לאורך זמן.
אי-ודאות וגמישות כשיקול נוסף
מלחמה היא מצב שכולל המון אי-ודאות. לכן, כחלק משיקולי החברה, היא גם לוקחת בחשבון שמדובר במצב מאוד דינמי ובלתי צפוי. לכן, הפתרונות המשפטיים שנבחר צריכים לאפשר לנו גמישות פעולה. זאת הן למקרה שהמצב הכלכלי יחמיר ונצטרך לנקוט בצעדים נוספים, והן אם המצב ישתפר ונצטרך להגדיל את הפעילות העסקית.
כך אנו ניערך למגוון תרחישים אפשריים תוך שמירה על הערכים והאינטרסים של החברה.
השלכות בשלב מיידי, בינוני וטווח ארוך
בנוסף לשיקולים שעליהם דיברנו, חשוב לפני קבלת כל החלטה לבחון את ההחלטות, ההשלכות והתוצאות האפשריות בטווח מיידי (עד 30 יום), בינוני (מעל חודש) וארוך (מעל שנה).
הסיבה לכך היא שלעיתים תוצאות ההחלטה בטווח הקצר אינן בהכרח מטיבה לנו בטווח הבינוני והארוך. ללא בחינה של ההשלכות בשלושת ממדי הזמן, אנו עלולים לקבל החלטה שנראית נכונה כעת, אך תגרום נזק רב בעתיד.
לדוגמה, פיטורים או קיצוץ משמעותי בשכר עשויים לשפר את תזרים המזומנים בטווח המיידי, אך עלולים לגרום לעזיבת עובדים איכותיים ולפגיעה בתפוקתם ובנאמנותם לארגון בהמשך, במיוחד לקראת תקופת התאוששות וצמיחה מואצת אחרי המשבר.
לכן, כשאנו שוקלים דרכי צמצום בכוח אדם, עלינו לבחון לעומק את מגוון ההשלכות ארוכות הטווח של כל אופציה.
האפשרויות העומדות בפנינו הן חופשה ללא תשלום, הפחתה בהיקף משרה, קיצוץ בשכר, ועוד.
נעבור על כל אחת מהן תוך שימת לב לאילוצים המשפטיים, ותוך מתן דוגמאות להשפעות אפשריות בטווחים שונים. כך נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר שישרתו את טובת העסק גם בעתיד.
4. חופשה ללא תשלום (חל"ת) - חלופה ראשונה אפשרית
חופשה ללא תשלום הינה השהייה זמנית של יחסי עובד ומעביד בין עובד למעסיקו. בהתאם למצב המשפטי הנוכחי, מעסיק לא יכול להוציא את העובד לחל"ת ללא הסכמתו, אלא אם יש לכך הוראות מפורטות בהסכם העסקה או בהסכם קיבוצי שחל על המעסיק והעובד.
במידה והעובד לא מסכים להוצאתו לחופשה ללא תשלום, קיים צורך לקיים שימוע. במקרים מסוימים הוצאת עובד לחופשה כפויה יכולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה, ויזכה את העובד בפיצויי פיטורין לאחר מתן התראה מתאימה מצד העובד.
נקודות חשובות
"חל"ת כפוי לתקופה ארוכה ובלתי מוגבלת נחשב כפיטורים ומחייב שימוע, פיצויים ותשלומי פרישה, לכן לפני שמוציאים את העובד לחל"ת חשוב לנקוב בתאריך ומועד מסוים של הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום. "
כיצד מוציאים עובד לחל"ת ?
יש לקבל הסכמה מפורשת של העובד, עם אישור בכתב של העובד. בד"כ מקובל להוציא מכתב פורמאלי לחתימתו של העובד.
יש להגביל בכתב את תקופת החל"ת למועד מסוים, עם מועד התחלה וסוף החל"ת.
ניתן, ובמקרים מסוימים, אף מומלץ לקבל את הסכמתו של העובד להארכת החל"ת בתקופה קצובה נוספת.
מומלץ, במכתב עצמו או מכתב נלווה, להסביר לעובד את השלכות החל"ת על זכויותיו וחובת תשלום דמי ביטוח לאומי.
דוגמה להודעה לעובד
(יצוין, כי מדובר בהודעה לדוגמה בלבד ואין לעשות בה שימוש אלא לאחר קבלת יועץ משפטי מסודר )
לכבוד
ישראל ישראלי תאריך 06/11/2023
הנדון: הודעה בדבר יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת)
1. נוכח המצב הביטחוני ועקב צמצום פעילות בחברתנו, אנו נאלצים להוציאך לחופשה ללא תשלום (להלן:"החל"ת") לתקופה קצובה שמועדיה מפורטים להלן.
2. מועד תחילת החל"ת __________. מועד סיום צפוי של החל"ת _______.
3. יתכן, ונצטרך להאריך את תקופת החל"ת בתקופה נוספת של _____ יום, באופן מלא או חלקי. הודעה על הארכת תקופת החל"ת תימסר בסמוך למועד סיום הצפוי של החל"ת.
4. הרינו להביא לידיעתך, כי בזמן תקופת החל"ת אתה לא תהייה זכאי להפרשות פנסיוניות לקופת גמל/קרן פנסיה וקרן השתלמות. בנוסף, תשלומי לביטוח לאומי ב- 60 יום הראשונים ישולמו על ידי חברתינו , לאחר מכן יהיה עליך לפעול מול ביטוח לאומי לצורך הסדרת התשלום.
5. אנו ממליצים כי תפנה לביטוח לאומי לצורך בחינת זכאותך לקבלת דמי אבטלה בתקופה זו.
בכבוד רב, מנכ"ל
אישור והסכמה מצד העובד אני הח"מ, נותן הסכמתי ליציאה לחל"ת מרצוני החופשי, לתקופת החל"ת וכן להארכת החל"ת כמצוין לעיל, אלא אם החברה תעביר הנחיה אחרת. ידוע לי כי אני לא חייב להסכים לחל"ת, ובמקרה זה החברה תוכל לזמן אותי לשימוע בו אוכל להשמיע את טיעוני. שם מלא__________ תאריך ______ חתימה __________ תשומת לבך, מסמך זה הנו חלק מתנאי העסקתך ומהווה הודעה מטעם החברה על שינוי בתנאי העסקה בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002.
(יצוין, כי מדובר בהודעה לדוגמה בלבד ואין לעשות בה שימוש אלא לאחר קבלת יועץ משפטי מסודר )
5. שיקולים בעד ונגד
היתרון הגדול ביותר למעסיק מהוצאת העובד לחל"ת – שהמעסיק לא חייב לשאת בשכרו של העובד, גם לא באופן עקיף, בדומה לימי חופשה. מצד שני, נטל התשלום בגין הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום נופל על העובד באמצעות ניצול ימי האבטלה - כך שנטל תשלום השכר מתחלק בין העובד והמדינה.
יתרון נוסף של חופשה ללא תשלום, היא שהיא מאפשרת גמישות ומרווח פעולה שמאפשרים למעסיקים להחזיר את העובדים לעבודה באופן נוח ומהיר יחסית. בנוסף לכך ובאופן יחסי - חל"ת פוגע פחות בעובד לעומת החלופות האחרות, זולת יציאה לחופשה. ולפעמים אף חלק מהעובדים יבחרו לצאת לחל"ת – במקום לבחור לנצל את ימי החופשה הצבורים להם.
כאשר מסתכלים על האפשרות הזו מבחינת השיקולים שהגדרנו, קרי - גמישות והשלכות לטווח קצר, בינוני וארוך - חל"ת מהווה אופציה העדיפה ביותר מחלופות האחרות. ולא בכדי, זכתה לשימוש הרחב במנגנון זה בתקופת הקורונה.
אך יש כאן גם קושי. בדיוק בגלל האטרקטיביות של החלופה למעסיקים ושימוש בו בזמן מגפת הקורונה, נקבעו תנאים בחוק הביטוח הלאומי – שנועדו לפגוע בכדאיות השימוש בו גם על ידי העובד וגם על ידי המעסיק.
נכון לעכשיו, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה בזמן חופשה ללא תשלום, מלבד עמידה בתנאי הסף שבחוק לגבי ותק עבודה, גיל וכדומה, ההוצאה לחל"ת צריכה להיות ביוזמת המעסיק ולהימשך 30 יום לפחות. בנוסף, קבלת דמי אבטלה תלויים במיצוי או קיזוז ימי החופשה הצבורים של העובד.
יצוין,
כי נוכח המצב והמלחמה בתקופה הקרובה צפוי להיכנס תיקון לחוק ביטוח לאומי המבטל את צורך בניצול ימי חופשה לצורך קבלת דמי אבטלה, ויאפשרו חל"ת לתקופות קצרות יותר, וזאת כדי לסייע למשק במצב הנוכחי, בדומה לתקופת הקורונה.
לקריאה - תזכיר החוק לתיקון הביטוח הלאומי וההסברים לו, לחץ כאן.
נכון לעת כתיבת שורות אלה, התיקון טרם עבר, ולמיטב ידיעתי הוא אמור לעבור חקיקה בשבוע הקרוב.
*** המידע המופיע בפוסט זה הינו למטרות כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך או לפעול על סמך המידע המופיע בפוסט זה, ויש לקבל ייעוץ משפטי נפרד ואישי לפני נקיטת כל צעד משפטי או אחר. הפוסט אינו מהווה תחליף לייעוץ מאת עורך דין המוסמך לעסוק בתחום ואין המחבר או המפרסם אחראים או ערבים לתוצאות השימוש במידע המופיע בו.
Comments